זהר

עה) ויותר יעקב לבדו וגו'. רבי חייא פתח ואמר לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך, תא חזי, כד ברא קב"ה עלמא, עבד בכל יומא ויומא עבידתיה דאתחזי ליה, והא אוקמוה. ואתמר, ביומא רביעאה עבד נהורין, וכדין אתברי סיהרא חסר, נהורא דאזעירת גרמה, ובגין דאיהי מארת חסר וא"ו, אתיהיב דוכתא, לשלטאה כל רוחין ושדין, ועלעולין ומזיקין וכל רוחי מסאבי.

פירוש הסולם

עה) ​ויותר יעקב לבדו וגו': רבי חייא פתח ואמר,​ לא תאנה אליך וגו', בוא וראה, כאשר ברא הקב"ה את העולם, עשה בכל יום ויום המלאכה הראויה לו, ובארוהו. ונאמר, שביום רביעי עשה את המאורות, ואז נבראה הלבנה חסרה, שהיא אור שמיעט את עצמו, ומשום שהיא ​מארת חסר ו', ניתן מקום לשליטה לכל הרוחות, והשדים. ורוחות סערה, ומזיקים, וכל רוחות הטומאה. (וביאור הדברים, לעיל ב"א דף צ"ה ד"ה ויאמר).