זהר

קיג) ת"ח, כתיב ויוסף הוא השליט על הארץ, דא שמשא דשליט בסיהרא, ונהיר לה, וזן לה. הוא המשביר לכל עם הארץ, דהא ההוא נהר דנגיד ונפיק, מניה אתזנו כלהו, ומתמן פרחין נשמתין לכלא, ובגין דא כלהו סגדין לגביה דההוא אתר, דהא לית לך מלה בעלמא, דלא תלי במזלא, ואוקמוה.

פירוש הסולם

קיג) ת"ח כתיב, ​ויוסף הוא השליט על הארץ: יוסף זהו השמש, שהוא ז"א, כי יוסף הוא יסוד דז"א, השולט בלבנה, שהיא הנוקבא ומאיר אליה, ומזין אותה. הוא המשביר לכל עם הארץ, כי אותו הנהר הנמשך ויוצא מעדן שהוא יסוד הנקרא יוסף ממנו נזונים כולם, ומשם פורחות נשמות לכל אדם. ומשום זה כולם משתחוים למקום ההוא, כי אין לך דבר בעולם שלא יהיה תלוי במזל, שהוא יסוד. וכבר בארוהו.