זהר

קיב) ד"א ועתה ירום ראשי, לאתכללא באבהן, דהא דוד מלכא, אית ליה לאתדבקא באבהן, וכדין יתרומם וסליק לעילא, ואיהו בחד קשורא בהו. על אויבי סביבותי, אלין אינון דבסטר שמאלא, כלהו מארי דינין, דמתכונין לחבלא, וכדין שמשא אתחבר בסיהרא, והוי כלא חד.

פירוש הסולם

קיב) ד"א ועתה ירום ראשי: להכלל באבות שהם חג"ת דז"א. כי דוד המלך, יש לו להדבק באבות, שמתחבר עמהם בסוד רגל רביעי (כנ"ל ב"א דף ק"י ד"ה מלכותא ע"ש), ואז יתרומם ויעלה למעלה, דהיינו מחזה ולמעלה דז"א, כמ"ש שם, והוא בקשר אחד עמהם. על אויבי סביבותי, אלו הם שבצד שמאל, שהם כולם בעלי הדין המתכונים להשחית, וכשמתרומם עליהם מתחבר אז השמש, שהוא ז"א בלבנה, שהיא הנוקבא, ונעשה הכל אחד.