זהר

סו) וי לון כד יפקון מהאי עלמא, ווי לון, מאן יתבע לון, כד יתמסרון בידא דדומה, ויתוקדון בנורא דדליק ולא יפקון מניה, בר בריש ירחי ושבתי, כד"א והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'. לבתר כרוזא דבסטר צפון אכריז עלייהו ואמר ישובו רשעים לשאולה וגו'. כמה חבילי טריקין אתכנשו עלייהו, בארבע סטרין אשא מלהטא בגי בן הנם.

פירוש הסולם

סו) ווי לון וכו': ווי להם כאשר יצאו מעוה"ז, מי ידרוש ויבקש בעדם, כאשר ימסרו בידי המלאך דומה וישרפו באש דולק. ולא יצאו משם, חוץ בר"ח ושבת, כמש"ה, ​והיה מדי חודש וגו'. לאחר, השבת ור"ח, כרוז מכריז עליהם מצד צפון, ואומר, ​ישובו רשעים לשאולה וגו'. וכמה מלאכי חבלה מתאספים ובאים עליהם. בארבע רוחות לוהט האש בגי בן הנם. דהיינו להעניש הרשעים, שפגמו בד' בחינות, חו"ב תו"מ.