זהר

סג) אתא בר נש לאתדכאה, מסייעין ליה בנשמתא קדישא, ודכאן ליה, ומקדשין ליה, ואקרי קדוש. לא זכה, ולא אתי לאתדכאה, תרין דרגין פתחין, דאינון נפש ורוח ביה, נשמתא קדישא לית ביה. ולא עוד, אלא דאי יסתאב מסאבין ליה, וסיועא דלעילא אעדיו מיניה. מכאן ולהלאה, כל חד לפום ארחיה.

פירוש הסולם

סג) אתא בר נש וכו': אם האדם בא לטהר, עוזרים אותו עם נשמה קדושה, ומטהרים אותו ומקדשים אותו ונקרא קדוש. ואם לא זכה ואינו בא לטהר, רק ב' מדרגות פתוחים לו, שהם נפש ורוח, ונשמה קדושה אין לו. ולא עוד אלא אם בא לטמא מטמאים אותו, והוסר ממנו עזרה עליונה. מכאן ואילך כל אחד לפי דרכיו. כלומר אם עושה תשובה ובא לטהר, שוב עוזרים לו. ואין לשאול. הרי כשהאדם נולד אין לו רק נפש מסטרא דבעירי דכיא. (כמ"ש בזהר משפטים צ"ד: בסולם אות י"א) והענין הוא, כי הרוח כלול תמיד בנפש, כמ"ש כאן. וא"כ יש לו נפש רוח בעת שנולד. אבל נשמה למדרגה זו דבעירי דכיא, הוא לפי מעשיו, וכן הוא בכל מדרגה.