זהר

כו) ד"א ועת לכל חפץ, מאי עת. כדכתיב עת לעשות ליי' הפרו תורתך. וכתיב ואל יבא בכל עת אל הקדש. ואיהו דרגא ממנא, והא אוקמוה. ובג"כ עת איהו ממנא, לכל חפץ תחת השמים. ויהי מקץ שנתים ימים, מסטרא דההוא קץ דחשך, חמא פרעה בחלמיה, ומתמן ידע ואתגלי ליה ההוא חלמא.

פירוש הסולם

כו) ד"א, ועת לכל חפץ: שואל מהו עת, ומשיב הוא כמו שכתוב, עת לעשות לה' הפרו תורתך, וכתוב, ואל יבא בכל עת אל הקדש. והיא מדרגה הממונה על הנהגת העולם, דהיינו הנוקבא, וכבר בארוה, וע"כ פירוש הכתוב הוא, עת, שהיא הנוקבא, היא ממונה לכל חפץ תחת השמים.
ויהי מקץ שנתים ימים: מצד אותו קץ דחשך, כי שם זמן קצוב לאור וחשך כנ"ל, ראה פרעה בחלומו, ומשם ידע ונגלה לו החלום. (ועי' לעיל פ' נח דף כ"ח ד"ה קץ).