זהר

כה) ויהי מקץ וגו', רבי חזקיה פתח ואמר לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. ת"ח, כל מה דעבד קב"ה לתתא, לכלא שוי זמנא וזמן קצוב, זמן שוי לנהורא ולחשוכא, זמנא שרי לנהורא דשאר עמין, דאינון שלטין השתא על עלמא. וזמנא שוי לחשוכא, דאיהו גלותא דישראל, תחות שלטנותא דלהון, זמנא שוי קב"ה לכלא, בג"כ לכל זמן ועת לכל חפץ. מאי ועת לכל חפץ. זמנא ועדן הוא לכלא, לכל ההוא רעותא דאשתכח לתתא.

פירוש הסולם

כה) ויהי מקץ וגו': ר' חזקיה פתח ואמר, ​לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. בוא וראה, כל מה שעשה הקב"ה למטה, שם לכל זמן, וזמן קצוב. זמן שם לאור וחשך זמן שם לאור שאר העמים, חוץ מישראל, שהם שולטים עתה על העולם, וזמן שם לחשך, שהוא גלות ישראל תחת שליטתם, זמן שם הקב"ה לכל, וע"כ לכל זמן, ועת לכל חפץ, שואל מהו ועת לכל חפץ, ומשיב, שפירושו, זמן ועת לכל, לכל חפץ שנמצא למטה. כלומר, לכל הטוב שנמצא למטה יש עת וזמן קבוע.