זהר

יט) ויגרש את, דא כרסייא דמלכא. ווי דאתתרכת, ווי דנפלת. האדם, ההוא דשליט על כורסייא, דכתיב ביה ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם כו'. נפלת כרסייא, נפל כלא.

פירוש הסולם

יט) ויגרש את דא וכו': ​ומפרש דבריו ​ויגרש את, זה הוא כסאו של המלך, דהיינו המלכות הנקראת, את. אוי שגורשה, אוי שנפלה. האדם, היינו, אותו השולט על הכסא, שכתוב, בו, ​ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם. שהוא ז"א, שהוא הויה במילוי אלפין, שבגי' אדם. נפל הכסא שהוא המלכות, נפל הכל.