זהר

רלא) אלא, אע"ג דעולה אתקריב דכר, ולאתריה אתקריב, נוקבא לא בעיא לאתפרשא מניה, אלא בה אתקריב, בגין לחברא דא בדא. דסלקא נוקבא לגבי דכורא, לאתחברא כחדא. ואע"ג דאשה לשום אישים.

פירוש הסולם

רלא) אלא אע"ג וכו': ומתרץ. אלא אף על פי שעולה נקרב זכר, ולמקומו נקרב, דהיינו לז"א שהוא זכר, מכל מקום, אין הנוקבא צריכה, משום זה להפרד מז"א אלא בהנוקבא הוא נקרב, כדי לחבר ז"א ונוקביה זה בזה, כי על ידי הקרבן, עולה הנוקבא לז"א להתחבר ביחד. ואע"פ שדרשינן (זבחים מו:) ​אשה לשם אישים ולא לגבבא, מ"מ אפשר גם ללמוד ממנו שרומז על הנוקבא.