זהר

רכח) פתח ואמר, ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח. ויבן נח מזבח דא איהו מזבח, דאקריב ביה אדם קדמאה. נח אמאי קריב עולה, דהא עולה לא סלקא, אלא בגין הרהורא דלבא, ונח, במה חב. אלא, נח הרהר ואמר, הא קב"ה גזר דינא על עלמא דיתחרב, דילמא, בגין דשזיב לי, כל זכותא פקע לי, ולא ישתאר לי זכר בעלמא. מיד ויבן נח מזבח לה'.

פירוש הסולם

רכח) פתח ואמר ויבן וכו' פתח ואמר, ​ויבן נח מזבח לה' ויקח וגו', ויבן נח מזבח זהו המזבח שהקריב עליו אדם הראשון. והקשה, נח, מפני מה הקריב עולה, הרי עולה אינו בא אלא בשביל לכפר על הרהורי הלב, ונח, במה חטא. והשיב, אלא נח הרהר ואמר, הנה הקב"ה גזר דין על העולם שיחרב, אולי בשכר שהציל אותי יצאה בזה כל זכותי, ולא נשאר לי עוד זכות בעולם. מיד ויבן נח מזבח לה'. ומה שהקריב דוקא קרבן עולה מפרש לפנינו באות רל"ב.