זהר

קלז) סלקא האי ביתא, ואתיהיבת ואתקטרת בין תרין סטרין, ושירי מזמרן, ותושבחן סלקין. כדין עאל מאן דעאל בלחישא, וביתא מתלהטא בשית נהורין, נהרין זיוא לכל סטר, ונהרין דבוסמא נפקין, ואתשקיין כל חיות ברא, כד"א ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם וגו'. וזמרין עד דסלקא צפרא, וכד סלקא צפרא, כדין ככביא ומזלי שמיא וחיליהון, כלהון משבחן ואמרי שירתא, כד"א ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים.

פירוש הסולם

קלז) סלקא האי ביתא וכו': אחר שכבר נבנתה הנוקבא לצרכה עצמה מג' הקוין הנכללים בשמאל, כמו שנתבאר, היא עולה לזווג לז"א לקבל בשביל אחרים, ואומר שבית זה, שהוא הנוקבא. עולה וניתן ונתקשר בין ב' צדדים, ימין ושמאל דז"א, ושרים שירים, ותשבחות עולים מתחתונים, דהיינו שמעלים מ"ן לזווג זו"ן, אז נכנס מי שנכנס, דהיינו ז"א, בלחש, דהיינו שהנוקבא נמצאת בחוסר קול שהוא חסדים, אע"פ שקבלה כבר חסדים לצורך בנינה עצמה, נחשבת עוד לשמאל בלי ימין כדי להשפיע לאחרים. שז"ס שהזווג הוא בלחש וכן בלילה בלי אור. כי אז ז"א משפיע לה אור החסדים שה"ס קול, והבית, שהוא הנוקבא, מתלהט בששה אורות החסדים, חג"ת נה"י, המאירים זיו לכל צד, שה"ס חסדים הנכללים מחכמה, ונהרות בשם יוצאים ממנה שה"ס הארת החכמה הנכללת מחסדים, ונשקים כל חיות השדה, כמש"א, ​ישקו כל חיתו שדי וגו'. ומזמרים עד שעלה הבקר. וכשעלה אור הבקר, אז הככבים והמזלות שמים וצבאם, כולם משבחים ואומרים שירה, כמש"א, ​ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלקים.
פירוש. כי הארת הזווג מסוד הלילה, אע"פ שיש בו חסדים, מ"מ השליטה היא להארת החכמה, וע"כ מקבלים אז רק חיות השדה, שהם נמשכים מאחורים של הנוקבא, וע"כ הם מזמרים, אבל הנמשכים מבחינת פנים של הנוקבא מקבלים ממנה רק בבקר. ואז כל המדרגות שבבי"ע מזמרות, הן הנמשכות מפנים והן הנמשכות מאחורים. שזסו"ה ​ויריעו כל בני אלקים. שכולם מזמרים.