פירוש הסולם
קלא)
ויעקב נסע סכותה וגו': ר' חייא פתח ואמר,
שיר המעלות לשלמה וגו', בוא וראה, בשעה שעלה ברצונו של הקב"ה, שהוא ז"א, לברוא העולם, דהיינו לבנות את פרצוף הנוקבא הנקראת עולם, הוציא מן ניצוץ הקשה, שה"ס המסך, קשר אחד, כלומר, שז"א עלה למ"ן לאמא, ויצאה שם קומת חסדים על המסך דחירק שלו, שקומה זו ה"ס קו אמצעי
המקשר ב' הקוין ימין ושמאל דבינה זה בזה. וע"כ נקרא
קטירא דהיינו
קשר. ונדלק מתוך החשך, שנכלל בקו שמאל שהוא חשך והארתו נבחנת להדלקה, בסוד מאורי האש. והארה זו שהיא הארת החכמה, נשארת בעליה. שמאירה ממטה למעלה, והארת עצמו שהיא חסדים, יורדת למטה. דהיינו שמאירה ממעלה למטה. פירוש. כי בשעה שהקו האמצעי מקשר ב' הקוין ימין ושמאל זה בזה, באופן שיאירו שניהם, הוא מקיים אז הארת השמאל, שתאיר ממטה למעלה, והארת הימין ממעלה למטה,
(כנ"ל ב"א דף נ"ח ד"ה עמודא ע"ש). ההיא חשכה להיט וכו': אחר שביאר אופן יציאת הקשר שה"ס קו אמצעי, ואיך שתיקן הארת שניהם כהלכתם, מבאר עתה איך שקו השמאל, שה"ס חשך, נכלל בעצמו מכל ג' הקוין, והאציל את הנוקבא. ואומר, החשך ההוא דהיינו קו השמאל לוהט ומאיר במאה שבילים, באורחות דקים מן הדקים, ובאורחות גדולים, ונעשו בית העולם, שמהם נבנות הנוקבא, הנקראת
בית. פירוש. יסודות דאו"א מכונים שבילים, ויסודות ישסו"ת מכונים אורחות, כמ"ש לעיל (
ב"א דף רנ"א ד"ה נחית) ע"ש ונודע שקו ימין ה"ס או"א המאירים באוירא דכיא, שה"ס חסדים מכוסים. וקו שמאל ה"ס ישסו"ת, המאירים בהארת חכמה בסוד י' דנפיק מאויר ואשתאר אור.
(כנ"ל ב"א דף י"א ד"ה זהר) ולפיכך מכנה את התכללות השמאל בקו ימין, בבחינת
מאה שבילין, משום שמקבל מיסודות או"א המכונים שבילין, ומספר מאה הוא, להיותו מישסו"ת, שספירותיהם במספר מאות. והארת החכמה שבשמאל הנמשכת מיסודות ישסו"ת המכונים
אורחות, מתחלקת לב' בחינות, א) מטרם שנכלל בקו אמצעי, שנבחן לאורחין דקיקין, מטעם היותם אז סתומים וקפואים. ב) אחר התכללותו בקו אמצעי שנבחן
לאורחין רברבן, כי אז מאיר בהרחבה רבה.
אורחין דקיקין, היינו מקו שמאל עצמו,
רברבן היינו מקו אמצעי. ואחר שהחשך, שה"ס השמאל, נכלל בג' הקוין הללו, נבנית ממנו הנוקבא הנקראת
בית של העולם.
