זהר

רג) ארבעים יום לקו. דכתיב ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וגו'. וכל שאר זמנא אתמחון מעלמא. הה"ד וימחו מן הארץ. ווי, לון לאינון חייביא, דהא לא יקומון לאחייא בעלמא למיקם בדינא. הה"ד וימחו. כד"א שמם מחית לעולם ועד. דאפילו למיקם בדינא לא יקומון.

פירוש הסולם

רג) ארבעים יום וכו': מ' יום לקו, שכתוב ​ויהי המבול ארבעים יום וגו', וכל שאר הזמן עד י"ב חדש נמחו מהעולם וז"א ​וימחו מן הארץ. ווי להם לאותם הרשעים, כי לא יקומו לתחיה בהעולם, לעמוד בדין, וז"ש וימחו, כמש"א, ​שמם מחית לעולם ועד. כי אפילו לעמוד בדין לא יקומו. כלומר שלא יהיו אפילו בין אותם שיקומו לדראון עולם.