זהר

רב) ר' יהודה אמר, שיתא ירחי אינון במיא, ושיתא ירחי באשא. והא הכא מייא הוו, אמאי תריסר ירחי. אמר רבי יוסי, בתרי דינין דגיהנם אתדנו, במיא ואשא. במיא: דמיין דנחתו עלייהו מלעילא, הוו צנינין כתלגא. באשא: דמיין דנפקי מתתא, הוו רתיחן כאשא. ועל דא בדינא דגיהנם אתדנו, באשא ומייא, עד דאשתציאו מעלמא. ונח, הוה מסתתר בתיבותא, ואתכסי מעינא, ומחבלא לא קריב לגביה, ותיבותא איהו הוה שטיא על אנפי מיא. כד"א וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ.

פירוש הסולם

רב) ר' יהודה אמר וכו': ר"י אמר הרי ששה חדשים דנים את הרשעים בגיהנם במים. וששה חדשים דנים אותם באש. והנה כאן בהמבול רק דין של מים היה, וא"כ למה נדונו י"ב חדש, והיה מספיק ששה חדשים. אמר לו ר' יוסי, בשני הדינים של גיהנם נדונו, במים ובאש: נדונו במים, כי המים שהיו יורדים עליהם מלמעלה היו קרים כשלג. נדונו באש, כי המים שהיו יוצאים מלמטה מן התהום, היו רותחים כאש. וע"כ נדונו בדינא דגיהנם י"ב חדש במים ובאש, עד שנכלו מהעולם. ונח היה מסתתר בהתיבה ונעלם מעין, והמחבל לא קרב אליו, והתיבה היתה משוטטת על פני המים כמש"א ​וישאו את התבה וגו'.