זהר

קצט) ת"ח, מה כתיב, וירא את ישראל שוכן לשבטיו. וחמא דשכינתא חפיא עלייהו, ורביעא עלייהו, מתתקנא בתריסר שבטין תחותה, ולא יכיל לשלטאה עלייהו עיניה. אמר, איך איכול להון, דהא רוח קדישא עלאה, רביעא עלייהו, וחפת לון בגדפהא. הה"ד כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו. מי יקימנו מעלייהו, בגין דיתגליין, ושלטא עינא עלייהו.

פירוש הסולם

קצט) ת"ח מה כתיב וכו': בוא וראה מה כתוב, ​וירא את ישראל שוכן לשבטיו, וראה שהשכינה חופפת עליהם ורובצת עליהם, ומתתקנת בי"ב שבטים מתחתיה, ולא יכול עינו של בלעם לשלוט עליהם. אמר, איך אוכל להם הרי רוח הקדש העליון, דהיינו בינה, רובץ עליהם וחופה אותם בכנפיה, ז"ש ​כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, שפירושו, מי יקימנו, לרוח הקדש העליון שלא יחפה עליהם, כדי שיתגלו, והעין יוכל לשלט בהם. פירוש. כי רוח הקדש העליון, היא בינה שה"ס מדת הרחמים, שהיתה מחפה ומגינה על ישראל, שמדת הדין לא תוכל לשלוט בהם. וע"כ אמר בלעם, מי יקימנו שלא תכסה אותם מדת הרחמים ותוכל עינו הרעה לכלותם.