פירוש הסולם
קצח)
מה כתיב בבלעם וכו': מה כתוב בבלעם.
ונאם הגבר שתום העין. שהיה לו עין רעה, ובכל מקום שהיה מסתכל בו, היה ממשיך עליו רוח המשחית. ומשום זה היה רוצה להסתכל בישראל, כדי שיכלה בכל מקום שעינו תסתכל. מה כתיב, וישא בלעם את עיניו, שזקף עין אחת והשפיל עין אחת, כדי להסתכל בישראל בעין הרעה.
פירוש. כי אברים הכפולים העינים והאזנים וכו' באים משיתוף מדת הדין עם מדת הרחמים, דהינו המלכות בבינה. ואבר הימני עקרו ממדת הרחמים מבינה, ואבר השמאלי עקרו מדת הדין ממלכות דצמצום א'.
(כמ"ש בתע"ס חלק ו' דף תס"ו תשובה כ"א ע"ש.) גם נודע שאם האדם זוכה נמצא מדת הדין בגניזו והעלמה, ומדת הרחמים הוא בגלוי והיא פועלת הכל. ואם אינו זוכה, מתגלה עליו מדת הדין והוא אובד הכל. (
כנ"ל בהקדמת הזהר דף קכ"ג אות קכ"ב ד"ה ב' תרין ע"ש) וז"ש לעיל
דלא יתחזי קמי מחבלא וכו'
דהא כל אינון דיתחזון קמיה אית ליה רשו לחבלא, כי כשמתרבים הרשעים בעולם ניתן רשות למשחית לגלות את מדת הדין ולהעניש את העולם, לכן גם הצדיק צריך לפחוד ממנו, שהרי כל כחו הוא, מפני שמדת הדין נעלם וגניז, ואינו פועל כלפי הצדיק, לפיכך יוכל המשחית לגלות מדת הדין שבו ולהענישו ביחד עם הרשעים. וז"ס שאומר כאן בבלעם,
דעינא בישא הוה ליה וכו' בעי לאסתכלא בישראל בגין דישצי בכל אתר דעיניה הוה מסתכל. דהיינו שבעין הרעה שלו היה מגלה מדת הדין הטמיר, כנ"ל. וז"ש
דזקיף עינא חד, שהוא עין השמאלי דמדת הדין.
ומאיך עינא חד, שביטל כח עינו הימני ששם מדת הרחמים.
בגין לאסתכלא בהו בישראל בעינא בישא, דהיינו בעין השמאלי שלו, שהוא מדת הדין.
