זהר

קכד) ואית חיה עלאה, לעילא על כל שאר חיותא, והאי חיה שלטא על כלהו, בגין דכד האי חיותא, יהבא ונהרא לכלהו, כדין כלהו נטלין למטלנוי, ויהיבת דא לדא, ושלטא דא על דא.

פירוש הסולם

קכד) ואית חיה עלאה לעילא על כל שאר חיותא וכו': ויש חיה עליונה למעלה על כל שאר החיות, היינו החיה שמבחינת קו אמצעי, שהיא פני נשר דהיינו תפארת, ומתוך שהיא מכרעת על ב' החיות שבימין ושמאל, וכוללן יחד זו בזו, ע"כ היא נבחנת שהיא למעלה מהן, שפירושו, חשובה מהן. וחיה זו שולטת על כולן, משום כאשר חיה הזו נותנת כחה, ומאירה לכולן, שה"ס כח המסך דחירק והארת החסדים, שהן ב' ענינים הפועלים בקו אמצעי (כנ"ל לך דף י"ג ד"ה ונתבאר), אז כולן נוסעות למסעיהן, היינו שנכללות זו מזו, ונותנת זו לזו מכחה, ושולטות זו על זו, שניתן שליטה לכל אחת ואחת על כולן, כי בג' שבקו ימין שולטת פני האריה, ובג' שבשמאל שולטת פני השור, ובג' שבאמצעי שולטת פני נשר.