זהר

תג) הא הכא שבע דיובל, ואינון ז' דשמיטה. ואע"ג דאינון שית, אינון תליסר, בשביעאה, דאיהו רישא עלייהו, הא תליסר. רישא דקיימא על כל גופא לתתא, רישא דקיימא על כל שייפי גופא, איהו זהב. מה בין האי להאי. זהב עלאה, איהו ברזא סתימא, ושמא דיליה איהו זהב סגור. סגור וסתום מכלא, וע"כ אקרי סגור, דאיהו סגור מעינא דלא שלטא ביה. זהב תתאה איהו באתגליא יתיר. ושמא דיליה איקרי זהב ירקרק וכו'.

פירוש הסולם

תג) הא הכא שבע וכו': הרי כאן שבע של יובל, שהיא בינה הכוללת ששה קצוות דז"א. שהם, זהב, כסף נחשת, תכלת, ארגמן, תולעת שני. והם ז' דשמיטה, שהיא מלכות, שיש בה ג"כ אלו ז' מינים שכנגד בינה וששה קצוות חג"ת נה"י. כנ"ל. ואע"פ שהם ששה, חוץ מבינה, הם י"ג עם השביעי שהוא בינה, דהיינו חג"ת נה"י דז"א וחג"ת נה"י דמלכות הם י"ב והבינה עצמה, שהוא הראש עליהם, הרי י"ג. הראש העומד על כל הגוף למטה, במלכות, והראש העומד על כל אברי הגוף דז"א, הוא זהב, מה בין זה לזה, בין הראש שעל ז"א להראש של המלכות, הוא כי זהב העליון שעל ז"א הוא בסוד סתום, והוא שלו הוא זהב סגור, כי הוא סגור וסתום מכל. וע"כ נקרא סגור, שהוא סגור מן העין שאינה שולטת בו. אבל זהב התחתון שבמלכות, הוא בגלוי יותר. ושמו נקרא זהב ירקרק. חסר הסיום והוא בז"ח.