זהר

תב) ונחשת נפקא מזהב, ואשתני לגרעונא, דרועא שמאלא. ותכלת ירכא שמאלא. ותולעת שני, ירכא ימינא, ואתכליל בשמאלא. ושש, דא נהר דנגיד ונפיק, דאיהו נטיל כל שית סטרין. וכגוונא דא לתתא, והא אוקמוה ואתמר.

פירוש הסולם

תב) ונחשת נפקא מזהב וכו': ונחשת יוצאת מזהב, ונשתנה להיות גרוע ממנו להיותו זרוע שמאל דהיינו גבורה. ותכלת הוא ירך השמאל, דהיינו הוד. ותולעת שני, הוא ירך הימין, דהיינו נצח, ונכלל בשמאל. ושש, זה נהר הנמשך ויוצא, שהוא יסוד ונקרא שש, משום שלוקח וכולל בתוכו כל הששה קצוות. וכעין זה הוא למטה, במלכות, ורומז ג"כ על ספירות שלה. והרי העמדנוהו וכבר למדנו. וזה משונה משפירש לעיל.