זהר

שצה) תו, הא תנינן, כתיב ויעש אלהים את שני המארת הגדלים וגו', ואף על גב דהא אוקמוה חברייא, והכי איהו. אבל שני המארת הגדולים אלין: שמן המאור, ושמן למאור. עלמא עלאה, ועלמא תתאה. חד דכר, וחד נוקבא. וכל זמנא דדכורא ונוקבא אתיין כחדא, תרווייהו קריין בלישנא דדכורא. ובגין דעלמא עלאה אקרי גדול, בגיניה עלמא תתאה דאתחבר בהדיה בכללא, אקרי גדול.

פירוש הסולם

שצה) תו, הא תנינן וכו': עוד יש לפרש, כי למדנו, כתוב, ויעש אלקים את שני המארת הגדולים וגו'. ואע"פ שכבר העמידוהו החברים וכן הוא. אבל שני המארת הגדולים האלו, הם שמן המאור, ושמן למאור, שהם עולם העליון, ז"א, ועולם התחתון, המלכות, שאחד זכר ואחד נקבה. וכל פעם שדכר ונוקבא באים יחד, נקראים שניהם בלשון זכר. ומשום שעולם העליון נקרא גדול, בשבילו, גם עולם התחתון המחובר ונכלל עמו, נקרא גדול. וע"כ כתוב, שני המארת הגדולים. (וביאור הדברים עי' לעיל בראשית א' מאות קי"א והלאה).