זהר

שצג) ועצי שטים, הא אוקימנא דאינון שרפים עומדים, כד"א שרפים עומדים ממעל לו. מאי ממעל לו. ממעל לההיא קליפה. ואי תימא, האי קרא בקודשא בריך הוא אתמר, והא אתמר ואראה את יי', את דייקא, כגוונא דא דכתיב בהאי קרא, דכתיב, ושוליו מלאים את ההיכל, את דייקא לאסגאה ההיא קליפה. כיון דאמר רזא דההיא קליפה, כתיב שרפים עומדים ממעל לו, ממעל לההיא קליפה.

פירוש הסולם

שצג) ועצי שטים: הרי העמדנו שהם שרפים עומדים, כמש"א, שרפים עומדים ממעל לו. שהם בעולם הבריאה. שואל מהו ממעל לו. ומשיב, ממעל לקליפה ההיא. כלומר, ששום קליפה אינה שולטת בהם להיותם ממעל להם, ואין הדינים פוגמים למעלה ממקום מציאותם. ועד"ז ה"ס עצי שטים. ואם תאמר שמקרא זה נאמר בהקב"ה שממעל לו יהיה הפירוש ממעל הקב"ה, אינו כן, שהרי למדנו, ואראה את ה', את, הוא בדיוק, שפירושו שראה המלכות הנקראת את. כעין זה מה שכתוב במקרא הזה, ושוליו מלאים את ההיכל, את, הוא בדיוק, שבא לרבות קליפה ההיא. כלומר ששוליו ממלאים ומבטלים קליפה ההיא שכנגד המלכות הנקראת את. וכיון שאמר והזכיר הסוד של קליפה ההיא, כתב, שרפים עומדים ממעל לו, שפירושו ממעל לקליפה ההיא.