זהר

שצב) ועורות אלים מאדמים, אלין אינון מארי תריסין, עיינין מלהטין בטיסין דנורא, כד"א, ועיניו כלפידי אש. ואקרון רקיעין לבר בגו קליפה. ועורות תחשים, אלין אינון לגו בסטרא קדישא, ואתאחדן בקדושה, ולא אתאחדן. כמה דאמרן.

פירוש הסולם

שצב) ועורות אלים מאדמים: אלו הם מלאכים בעלי מגן, שמגינים מפני הס"א, והם עינים לוהטות להבות אש, כש"א, ועיניו כלפידי אש. ונקראים רקיעים, והם בחוץ בתוך הקליפה. ועורות תחשים אלו הם בפנים בצד הקדושה, ונאחזים בקדושה ואינם נאחזים. כמו שאמרנו, (לעיל אות רל"ו) מן המלה דאברהם (בחלופי גרסאות אות ב') עד לא אשתכחו גיורין בעלמא כלל, אינו מן הזוהר. אלא איזה גליון היה והמעתיקים הכניסוהו בפנים.