זהר

שפה) אלא הכי איהו, ויקחו לי תרומה. מאן. בני ישראל. מאת כל איש: אלין מלאכין עלאין לעילא, בגין דעליהון איהי תרומה, ארמותא דאינון ארימו לה תדיר לגבי מלכא עלאה דהא אינון סלקין לה תדיר, לגבי מלכא עלאה. וכד ישראל זכאין, אינון נטלין לה מנייהו, ונחתין לה לתתא, הה"ד, מאת כל איש אשר ידבנו לבו. ומאן אינון. אינון ארבע דארימו לה לעילא. דההוא לב אתרעי בהו. וההיא תרומה. איהי זקפא עלייהו.

פירוש הסולם

שפה) אלא הכי איהו וכו': ומשיב, אלא כך הוא, ויקחו לי תרומה. מי. בני ישראל. מאת כל איש. אלו הם מלאכים עליונים למעלה, כי עליהם, המלכות היא תרומה, דהיינו הרמה, שהם מרימים אותה תמיד לפני מלך העליון, ז"א, שהרי הם מעלים אותה לזווג אל מלך העליון. שה"ס ד' חיות הנושאות את הכסא, כמבואר לעיל (בראשית ב' דף ק"י ד"ה מלכותא דדוד, ודף פ"ד ד"ה פני אדם עש"ה) שה"ס ד' מלאכים מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. וכשישראל הם צדיקים הם לוקחים השכינה מעל המלאכים, ומורידים אותה למטה. ז"ש מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. ומי הם. הם אלו הארבעה, דהיינו מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהרימו אותה למעלה. אשר ידבנו לבו, היינו שלב ההוא, שהיא המלכות, רצה בהם. ותרומה ההיא, שהוא השכינה, היא נשאת עליהם.