זהר

תכא) שלמה מלכא, אסתכל והוה חמי, דהא אפילו בההוא דרא, דהוה שלים מכל דרין אחרנין, לא הוה רעותא דמלכא עלאה, דיתגלי חכמה כ"כ על ידיה, דאתגלי אורייתא דהוה סתימא בקדמיתא, ופתח לה פתחין. ואף על גב דפתח, סתימין אינון, בר לאינון חכימין דזכו, ומתגמגמי בהו, ולא ידעי למפתח בהו פומא. ודרא דא דרבי שמעון שריא בגויה, רעותא דקב"ה בגיניה דרבי שמעון, דיתגליין מלין סתימין על ידוי.

פירוש הסולם

תכא) שלמה מליא אסתכל וכו': שלמה המלך הסתכל והיה רואה שאפילו בדור ההוא, שהיה יותר שלם מכל דורות אחרים, לא היה רצונו של מלך העליון, שיתגלה חכמה כל כך על ידו, ושיתגלה התורה שהיתה סתומה מתחילה. ובא ופתח לה פתחים. ואע"פ שפתח, הם סתומים, חוץ מאלו החכמים שזכו ומגמגמים בהם ואינם יודעים לפתוח בהם פה. ודור זה שר' שמעון שורה בתוכו, רצונו של הקב"ה בשביל ר' שמעון, שיתגלו דברים סתומים על ידו.