זהר

קלז) ת"ח, מאי דעבד, דאיהו בחכמתא הוה, שתיף גרמיה בהדייהו, דכתיב לא נכנו נפש, ולא כתיב לא תכוהו, ואיהו לא הוה תמן, כד אזדבן יוסף, דהא כלהו משמשי לאבוהון, כל חד וחד יומא חד, וההוא יומא דראובן הוה, וע"ד בעא, דבההוא יומא דהוה שמושא דיליה, לא יתאביד יוסף, ובג"כ כתיב, וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו. והנה אין יוסף דייקא, אפילו מית, מיד וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו.

פירוש הסולם

קלז) ת"ח מאי דעבד וכו': בוא וראה מה שעשה. כי בחכמה היה משתף עצמו עמהם, שכתוב לא נכנו נפש, ולא כתוב לא תכוהו נפש, והוא לא היה שם בעת שנמכר יוסף, כי כולם היו משמשים לאביהם כל אחד ואחד מהם יום אחד, ואותו יום של ראובן היה וע"כ רצה, שביום השמוש שלו לא יאבד יוסף וע"כ כתוב ​וישב ראובן אל הבור וגו', והנה אין יוסף הוא בדיוק דהיינו שאינו אפילו מת, מיד וישב אל אחיו וגו'.