זהר

רפט) א"ר יהודה, ודאי כלא הוא. אבל, האי קשת, דאתחזי בעלמא, ברזא עלאה קיימא. וכד יפקון ישראל, מן גלותא, זמינא האי קשת. לאתקשטא בגוונוי, ככלה דא, דמתקשטא לבעלה.

פירוש הסולם

רפט) אמר ר' יהודה וכו': אר"י ודאי הכל הוא בהמלה וראיתיה, הן בחינת הת' שבה והן בחינת העטרה, אבל קשת זה הנראה בעולם, בסוד העליון, דהיינו בינה, הוא עומד, דהיינו רק בבחינת העטרה שבה, המשוה אותה לבינה, ומקבלת המוחין והכלים ממנה. וכאשר יצאו ישראל מן הגלות, עתידה קשת הזו להתקשט בצבעיה ככלה זו המתקשטת לבעלה. כלומר שג' הצבעים לבן אדום ירוק, שהם המוחין שבה, יהיו מאירים מאוד, כמ"ש לפנינו.