זהר

רפח) וראיתיה. מאי וראיתיה. רזא הוא. כד"א והתוית תיו על מצחות וגו'. לאתחזאה עלייהו. ואיכא דאמרי, דא רשימו דאת קדישא, די בבשרא.

פירוש הסולם

רפח) וראיתיה וכו': שואל מהו וראיתיה, לאיזה בחינה שבה, מתכוונת הראיה. אם לבחינת הדין שבה, שהוא הגורם לכל המוחין בסוד המסך דחירק (כנ"ל דף צ"ג ד"ה ביאור) או בבחינת המפתחא שבה, שבו מקובל עצם המוחין, (כנ"ל דף צ"ה ד"ה מאי ע"ש) ומשיב רזא הוא, כד"א והתוית תיו על מצחות וגו' לאתחזאה עלייהו, סוד הוא, כש"א, והתוית תיו, וגו', שהת' יתראה עליהם. כלומר, שהראיה סובב על בחינת הת' שבהמלכות שה"ס בחינת הדין שבה, כמו שת' זו הצילה האנשים דהיינו אותם שהת' היתה נראה במצחם. והוא מטעם שהוא הגורם להתגלות המוחין כנ"ל. ואיכא דאמרי, דא רשימו דאת קדישא די בבשרא, ויש אומרים שהראיה סובב על הרשימו דאות הקדוש אשר בבשר. דהיינו בהתכללותה בעטרת יסוד, שה"ס המפתחא, שהמוחין בעצם מקובלים בה, להיותו ממשיך לה הכלים דאמא והמוחין דאמא כנ"ל בראשית א' דף י' ד"ה אי ע"ש.