זהר

רפב) ת"ח, אברהם אתקין, צלותא דצפרא, ואודע טיבו דמאריה בעלמא. ואתקין ההיא שעתא, בתקונהא כדקא יאות. דכתיב וישכם אברהם בבקר. יצחק, אתקין צלותא דמנחה. ואודע בעלמא, דאית דין ואית דיין, דיכול לשזבא ולמידן עלמא.

פירוש הסולם

רפב) ת"ח אברהם וכו': בוא וראה אברהם תקן תפלת שחרית שהוא כנגד חסד דז"א והודיע מהותו של רבונו בעולם, ותיקן אותו הזמן בתיקוניו כראוי. דהיינו שתקן מדת החסד השולט בבוקר. יצחק תקן תפלת המנחה, שהוא כנגד הגבורה דז"א, והודיע בעולם שיש דין ויש דיין, שיכול להציל העולם, ולדון העולם. דהיינו שתקן מדת הגבורה.