זהר

רפא) בגין, דכל מאן דבעי, לאתחזאה קמי מריה לא אעיל אלא בהאי אבן. דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש. ודוד משבח גרמיה, ואמר אני בצדק אחזה פניך. וכל אשתדלותיה דדוד, לאתחזאה בהאי אבן, כדקא יאות, לגבי דלעילא.

פירוש הסולם

רפא) בגין דכל וכו': משום שכל מי שרוצה להראות לפני רבונו, אינו נכנס אלא באותו אבן, שכתוב בזאת, שהיא מלכות הנקראת זאת, יבא אהרן אל הקודש. ודוד משבח עצמו ואומר, אני בצדק, שהיא מלכות, אחזה פניך. וכל עסקו של דוד היה להראות באותו אבן כראוי כלפי מעלה. פירוש. המוחין דחכמה מכונים עינים וכן ראיה. ואלו המוחין אינם מאירים בשום מדרגה, אחר חכמה דא"א שנסתמה, אלא בהמלכות, שהיא נוקבא דז"א, בלבדה. (כנ"ל בראשית ב' דף ט"ז ד"ה אמר) והיא נקראת אבן שתיה, וז"ש חביבותא ודבקותא דיליה בהאי אבן הוה וכו'. וכן אני בצדק אחזה פניך וגו'. כי המוחין דראיה אינם אלא בה.