זהר

רעז) ותו, דכל ב"נ, דקם למלעי באורייתא, מפלגו ליליא, כד אתער רוח צפון. קב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא, בגנתא דעדן. והוא וכל צדיקייא דבגנתא, כלהו צייתין לאלין מלין דנפקי מפומיה. ומה קב"ה, וכל צדיקייא, מתעדנין למשמע מלי דאורייתא בשעתא דא. ואנא אהא שכיב בערסאי. א"ל, השתא אימא מילך.

פירוש הסולם

רעז) ותו דכל ב"נ וכו': ועוד, שכל איש הקם לעסוק בתורה מחצות לילה ואילך, כאשר נתעורר רוח הצפוני, הקב"ה נכנס אז להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, והוא עם כל הצדיקים שבגן, כולם מקשיבים לאלו הדברים היוצאים מפיו. ואם הקב"ה וכל הצדיקים מתעדנים לשמוע דברי תורה בשעה זו, ואני אהיה שוכב במטתי. אמר לו ר"י להיהודי עתה אמור דבריך.