זהר

צז) מכאן ולהלאה, וכל זר לא יאכל קדש. מאן הוא זר. ההוא דלא אוקים שמא קדישא דתתא, ולית ליה ביה חולקא. לא יאכל קדש, לית ביה חולקא מענוגא דלעילא דאית ביה אכילה, דכתיב אכלו רעים, אכילה דלעילא, ענוגא דקב״ה הוי, והאי ענוגא שריא, באתר דשריא כד ריחא דקרבנא הוה סליק.

פירוש הסולם

צז) מכאן ולהלאה וכו׳: מכאן ולהלאה וכל זר לא יאכל קדש. מי הוא זר. הוא, שלא הקים השם הקדוש למטה, דהיינו שלא הוליד בן ובת, ואין לו בו חלק. לא יאכל קדש, אין לו חלק מתענוג העליון, שיש בו בחינת אכילה, שכתוב, אכלו רעים, שהוא אכילה שלמעלה, שהיא תענוגו של הקב״ה, ועונג הזה שורה, במקום ששורה העונג כשריח הקרבן היה עולה.