זהר

תרסו) פקודי אורייתא, כלא שייפין ואברין, ברזא דלעילא. וכד מתחברין כלהו כחד, כדין כלהו סלקן לרזא חד. רזא דמשכנא, דאיהו אברין ושייפין, כלהו סלקין לרזא דאדם, כגוונא דפקודי אורייתא, דהא פקודי אורייתא, כלהו ברזא דאדם, דכר ונוקבא, דכד מתחברן כחדא, אינון חד, רזא דאדם. מאן דגרע אפילו פקודא חדא דאורייתא, כאלו גרע דיוקנא דמהימנותא, דהא כלהו שייפין ואברין בדיוקנא דאדם, ובגין כך כלא סלקא ברזא דיחודא.

פירוש הסולם

תרסו) פקודי אורייתא כלא וכו': מצות התורה, הכל הן חלקים ואברים בסוד של מעלה, וכשמתחברות כולן לאחת, אז כולן עולות למקום אחד. סוד המשכן, שהוא אברים וחלקים כולם עולים לסוד אדם, כעין מצות התורה, כי מצות התורה, כולם בסוד אדם, שפירושו זכר ונקבה, שהם זו"ן, כשמתחברים יחד הם אחד, בסוד אדם. שה"ס הוי"ה במילוי אלפין שבגי' אדם. ומי שגורע אפילו מצוה אחת שבתורה כאלו גורע צורת האמונה, שהיא המלכות, כי כל האברים הם יחד בסוד אדם. ומשום זה הכל עולה בסוד היחוד.