זהר

מז) אמר רבי אבא, בכל ארחא דא, אית תווהו, בכל מה דחמינן בך, והשתא איהו תווהא על תווהא. מהו דין. א"ל, מלה דא לאו בסימנא איהו, ולא בחכמתא, אלא רוחא דילי אסתכל, ואנא חמינא, כאלו בעינא חמינא. תווהו כלהו חברייא. ואזלו כלהו, וההוא יודאי בהדייהו. עד דמטו לגבי חמוי. כיון דמטו תמן, אשכחוהו לחמוי דהוי יתיב על גבי ערסוי ולעי באורייתא. בריך ברכתא רבי אלעזר, ובריכו חברייא, ואיהו חדי בהדייהו.

פירוש הסולם

מז) אמר ר' אבא וכו': אר"א, בכל הדרך הזה, בכל מה שראינו בך היו פלאות, ועתה הוא פלא על פלא, מה זה. אמר לו, דבר זה אינו בסימן, ואינו בחכמה, אלא הרוח שלי הסתכל, ואני ראיתי, כאלו ראיתי בעיני, תמהו כל החברים. והלכו כולם ואותו היהודי עמהם. עד שהגיעו אצל חמיו, כיון שהגיעו שמה מצאו את חמיו שהיה יושב על מטתו ועוסק בתורה. ר"א ברך ברכה, והחברים ברכו. והוא שמח עמהם.