זהר

לח) בעיני נכבדת ואני אהבתיך, דהא לית רחימו לקב"ה בהדי ב"נ בעלמא, אלא למאן דתב מחוביה, וע"ד ואני אהבתיך. אבל מה אעביד, דהא יהיבת רשו לחויא לנזקא. דא הוא עיטא, ואתן אדם תחתיך. מאי איהו אדם דיהב קב"ה כופר תחותיה. ההוא אדם דאתי מעמא דסטרא בישא, דההוא חיויא מדיליה ייכול. דכתיב ואתן אדם, אל תקרי אדם, אלא אדום. ולאומים, דא הוא ולאום מלאום יאמץ, ודא זרעא דעשו, דיהיב תחת נפשיה.

פירוש הסולם

לח) בעיני נכבדת ואני אהבתיך: כי אין אהבת הקב"ה אל אדם בעולם, אלא למי ששב מעונותיו, וע"כ, ואני אהבתיך. אבל מה אעשה, כי כבר ניתנה רשות לנחש להזיק. זו היא עצה, ואתן אדם תחתיך. מהו האדם שהקב"ה נותן כופר תחתיו, הוא אדם הבא מעם של הצד הרע, שאותו נחש יאכל משלו. דהיינו מן הצד שלו. שכתוב, ואתן אדם, אל תקרא אדם, אלא אדום. ולאומים, היינו אותו שנאמר עליו, ולאום מלאום יאמץ, וזה זרעו של עשו שנותן תחת נפשו.