זהר

לז) פתח רבי אלעזר ואמר, מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאומים תחת נפשך. מאשר יקרת, יקר מבעי ליה, והכי אצטריך, מאשר אתה יקר בעיני, מהו יקרת, מכלל דאיהו מגרמיה אתיקר. הכי הוא ודאי, דכל ב"נ דאיהו בחיובא קמי קב"ה, בקדמיתא הוא מזלזלא. ותועבה איהו קמי קב"ה, ובתר דאמלך ותב מחוביה, השתא אתיקר איהו מגרמיה, וקב"ה קארי עליה ואמר, מאשר יקרת, את מגרמך יקרת.

פירוש הסולם

לז) פתח ר' אלעזר וכו': פתח ר"א ואמר, מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאומים תחת נפשך. שואל, מאשר יקרת, יקר היה צריך לומר. וכך היה צריך לומר, מאשר אתה יקר בעיני, מהו יקרת, שמשמע שמעצמו נעשה יקר. ומשיב, כך הוא ודאי, כי כל אדם שהוא בעונות לפני הקב"ה, בתחילה הוא נקלה והוא תועבה לפני הקב"ה ואחר שנתישב בדעתו ושב מעונו, הוא מתיקר עתה מעצמו, והקב"ה קורא עליו ואומר, מאשר יקרת, אתה מעצמך יקרת.