זהר

שצא) כד מטו לגבי דרבי שמעון, וסדרו מלין אלין קמיה, כל מה דאתמר בההוא אורחא. פתח ואמר, ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. האי קרא אתמר. אבל האי קרא אית לאסתכלא ביה, ואורח צדיקים, ההוא אורחא דצדיקייא אזלו ביה, איהו ארח קשוט. אורחא דקב"ה אתרעי ביה. אורחא דאיהו אזיל קמייהו, וכל אינון רתיכין, אתיין למשמע מלין דאינון ממללן ואמרי בפומייהו. כאור נגה: דנהיר ואזיל, ולא אתחשך כלל, כאורח דאינון חייביא, דאורח דילהון אתחשך תדיר, כד"א דרך רשעים כאפלה וגו'.

פירוש הסולם

שצא) כד מטו לגבי וכו': כשהגיעו לר' שמעון וסדרו דברים אלו לפניו כל מה שנאמר בדרך ההוא, פתח ואמר, וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. מקרא זה נתבאר. אבל במקרא הזה יש להסתכל בו. וארח צדיקים, היינו, הארח שצדיקים הולכים בו הוא דרך אמת, דרך, שהקב"ה רוצה בו. דרך, שהקב"ה הולך לפניהם וכל המרכבות באות לשמוע הדברים שהם מדברים ואומרים בפיהם. כאור נגה, שמאיר והולך, ואינו נחשך כדרך הרשעים, שהדרך שלהם נחשך תמיד. כש"א דרך רשעים כאפלה וגו'.