פירוש הסולם
רמ)
ואתמנא בעטורא דלעילא וכו': ונתמנה כח השליטה ההיא, דהיינו המנעולא כנ"ל, בעיטור שלמעלה, דהיינו בג"ר המדרגה, ששם נקבע מקומו, כנ"ל בדבור הסמוך, וגם נתמנה לרדת למטה, לו"ק המדרגה, עד שנקשרו בו הכוכבים והמזלות. וכל אחד ואחד, דהיינו כל כח שליטה שיש בכל אחת מג' העטרות הנ"ל, יש בו ככב אחד ומזל אחד. וכל הככבים מתיחסים למדרגות שלמעלה, וכל המזלות למדרגות של מטה, ועל כן כל מדרגה ומדרגה מתעטרת במקומות ידועים כראוי לכל אחת.
ביאור הדברים.
מזל, פירושו, קיבוץ ככבים המקושרים זה בזה, ומהלך אחד משותף לכולם.
ככבים, מורה, שאינם מקושרים זה בזה, וכל אחד פונה לדרכו. ונתבאר לעיל בסמוך, סוד הקשר של הספירות, שהוא מטעם, שאין החכמה מאירה בלי חסדים שבימין, ואין החכמה מקבלת החסדים שבימין, זולת על ידי הכרעת הקו האמצעי, ונמצאים שלשתם צריכים זה לזה ומקושרים זה בזה. ולפי"ז כל סבת הקשר הוא, משום אור החכמה, שאינו יכול להאיר בלי חסדים, וע"כ נוהג זה רק בו"ק של כל מדרגה, ששם מאיר המפתחא, שה"ס עטרת יסוד, וה
י' יוצאת מ
אויר, ונתגלה שם
אור החכמה, מה שאין כן בג"ר של כל מדרגה, ששם שולט כח המנעולא, שה"ס המלכות דצמצום א', ואין ה
א' יוצאת מ
אויר שלהן
(כנ"ל בהקדמת הזהר דף נ"ה ד"ה וטעם עש"ה) והחסדים מכוסים ונעלמים מחכמה, אם כן אין שום סבה לקו האמצעי שיצטרך לקשר הספירות זו בזו. ולפיכך הן נבחנות לפרודות. ומטעם זה הספירות שבו"ק המדרגה, שהן מקושרות זו בזו, מכונות
מזל, שהככבים שבו מקושרים זה בזה, כנ"ל. והספירות שבג"ר המדרגה, מכונות
כוכבים דהיינו שנפרדות זו מזו כמו כוכבים נפרדים. וזסו"ה
ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, (יחזקאל א') כי מחוברות למטה בו"ק, ופרודות מלמעלה בג"ר כמו שנתבאר. ותבין שאין הפירוש, שאין תיקון קוין בג"ר, כי אין משהו בו"ק שלא יהיה מקובל מג"ר, אלא המדובר הוא בענין השליטה בלבד, כלומר שאין שום שליטה לכח הקישור אשר שם, ודומה כמו שאינו. וע"כ נקראות ככבים.
ומ"ש, שכח השליטה של המנעולא, הוא בג"ר של המדרגה, היינו רק עיקר מציאותו, אבל הארתו מתפשטת ויורדת בו"ק של המדרגה. וזה אמרו,
ואתמנא בעטורא דלעילא שכח השליטה של המנעולא נתמנה בג"ר המדרגה, והיינו עיקר מציאותו.
ואתמנא ונחית לתתא, שמבחינת הארתו יורד ומאיר למטה בו"ק המדרגה. עד
דאתקשרו ביה ככביא ומזלי, כי נכללו בו ג"ר המכונות ככבים, וו"ק המכונות מזלות, כנ"ל, אלא מציאותו היא בככבים והארתו במזלות.
כל חד וחד אתפרש ביה חד ככבא וחד מזלא. כלומר שלאו דוקא כח השליטה שבשמאל נוהג בו כוכב ומזל, אלא אפילו כח השליטה שבימין שכולו חסדים, מ"מ נוהג גם בו כוכב ומזל, שמבחינת כוכב אין בו התכללות חכמה, ומבחינת מזל יש בו התכללות מחכמה.
וכל ככביא זמינין אינון באינון דרגין דלעילא, מפרש, שהכוכבים מתיחסים לג"ר המדרגה, ומתוכו נשמע, שהמזלות מתיחסים לו"ק של המדרגה, כמבואר לעיל.
ועל דא כל דרגא ודרגא אתעטר באתרין ידיען כדקא חזי, וע"כ יש ב' מינים של ג"ר, א) מבחינת חסדים, המקובלים מג"ר המדרגה, שה"ס אוירא דכיא. ב) מבחינת חכמה, המקובלות מו"ק של המדרגה. והרי יש ב' מיני עיטור, וכל מדרגה מתעטרת לפי בחינתה הראויה לה.
