זהר

תקא) בברכת מזונא, אשתכח גוונא אחרא ומעליא, ההוא ברכתא דאשתכח בשבעא. בגין דברכת מזונא, איהי באתר דאית ביה אכילה ושתיה, ומניה נפק מזונא ושבעא לתתא, ועל דא אצטריך לאחזאה קמיה שבעא וחדוה. באתר דצלותא, לאו הכי, דהא סלקא יתיר לעילא לעילא ועל דא, שכור לא יצלי צלותא.

פירוש הסולם

תקא) בברכת מזונא אשתכח וכו': בברכת המזון נמצא, שאפן אחר הוא טוב, דהיינו ברכה ההיא הנמצאת בשובע. משום שברכת המזון הוא במקום שיש בו אכילה ושתיה, דהיינו במלכות, שממנו יוצא מזון ושובע למטה, וע"כ צריכים להראות לפניו שובע ושמחה. אבל במקום שמגיעה התפלה אינו כן, כי עולה יותר למעלה למעלה, דהיינו לבינה, שאין שם אכילה ושתיה, וע"כ שכור לא יתפלל תפלה.