פירוש הסולם
נה)
דהא קשין מזוני וכו': כי קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. מה הטעם, הוא, משום שמזונות העולם מלמעלה הם. מז"א, בסוד המסך דחירק שבקו אמצעי,
(כנ"ל ב"א דף קע"ז אות קצ"ח) כי למדנו, בנים חיים ומזונות אין הדבר תלוי בזכות אלא הדבר תלוי במזל. ומשום זה קשים לפניו מזונות העולם, משום שהדבר תלוי במזל, שממנו יוצאים בנים חיים ומזונות, וע"כ קשה לפניו מזונות העולם, כי אינם ברשותו מטרם שהוא מתברך מן המזל.
ביאור הדברים. כי בתחילה היתה הנוקבא גדולה וזכה כמו ז"א, והיתה דבוקה בו מאחוריו. אלא שהמוחין לא היו מאירים אז בנוקבא, מחמת חסרון לבוש דחסדים, ולא היתה משפעת כלום לתחתונים,
(כמ"ש לעיל ב"א דף ק"ד ד"ה את, ע"ש) ועל כן מיעטה הנוקבא את עצמה, בסוד נקודה תחת יסוד דז"א, שפירושו שנכללה במסך דחירק שבקו האמצעי שמחזה ולמטה דז"א, וננסרה לפרצוף נפרד ממנו. שמחמת מיעוט הזה אין לה עוד מעצמה שום אור, וצריכה לקבל הכל מלמעלה, דהיינו מז"א,
(כמ"ש לעיל בראשית א' דף ק"ח ד"ה וכבר, ע"ש). וזה אמרו,
בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא, שהרי בזמן שהיתה הנוקבא גדולה
וזכה כמו ז"א, לא יכלה להשפיע בני חיי ומזוני לתחתונים, כנ"ל,
אלא במזלא תליא מילתא, שהדבר תלוי בז"א, שיסוד שלו נקרא
מזל, דהיינו שצריכה להכלל במסך דחירק שביסוד דז"א, ואז מתלבש החכמה שלה בחסדים, ויכולה להשפיע בני חיי ומזוני לתחתונים. וז"ש
קשין מזונא דבר נש קמי קב"ה היינו הנוקבא,
כקריעת ים סוף, מ"ט, בגין דמזונא דעלמא, דלעילא הוא, דהיינו שהנוקבא צריכה לקבל
מלמעלה דהיינו מז"א, אשר אז היא מחויבת להתמעט כנ"ל, וע"כ קשים לפניה מזונותיו של אדם. כי כדי להשפיע מזונות לעולם היא מתמעטת לבחינת
לית לה מגרמה ולא מידי. וזה אמרו (באות נ"ד)
לאחזאה לגבי דרגא דמהימנותא שבע וכו'. כי משום זה צריכים לב' דברים א)
לברכא וכו'
דההוא דרגא דמהימנותא יתרוי ויברך ויתמלא חידו מחיין דלעילא בגין למיהב לן מזוני, דהיינו להמשיך לה עתה, אחר שנתמעטה, כל החיים והטוב של מעלה, דהיינו מז"א, כדי שתתן לנו מזונות. ב)
לאחזאה לגבי דרגא דמהימנותא שבע, כי בזה שאנו מראים את עצמינו שבע, היא מתנחמת על מיעוטה שנתמעטה בשבילנו.
