זהר

נד) אלא, דא ברכתא דצלותא דיחודא, ודא ברכתא דמזונא, לאחזאה לגבי דרגא דמהימנותא, שבע כדקא יאות. וכדין בעי לברכא ליה כדקא יאות, דההיא דרגא דמהימנותא, יתרוי, ויברך, ויתמלא חידו מחיין דלעילא, כמה דאצטריך, בגין למיהב לן מזוני.

פירוש הסולם

נד) אלא דא ברכתא וכו': ומשיב, אלא זה, שאנו מברכים קודם האכילה, הוא, ברכת התפלה ליחוד זו"ן, וזה, שלאחר האכילה, הוא, ברכת המזון. וצריכים לב' דברים, א) להראות שבע למדרגת האמונה, שהיא הנוקבא, כראוי. ב) ואז צריכים לברך אותה כראוי, כדי שאותה מדרגת האמונה תתרוה ותתברך ותתמלא שמחה מחיים העליונים כפי שצריך, כדי שתתן לנו מזונות.