זהר

נג) פתח ההוא יודאי אבתריה, ואמר, ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך וכי לא מברכינן ליה לקב"ה, עד לא ניכול, והא אית לן לאקדומי בצפרא, ולסדורי שבחא דיליה כדקא יאות, ולברכא בשמיה, עד לא יברך לאחרא בעלמא, וכתיב לא תאכל על הדם, אסור ליה למיכל, עד לא יברך למאריה, והשתא כתיב ואכלת ושבעת וברכת.

פירוש הסולם

נג) פתח ההוא יודאי וכו': פתח אותו יהודי אחריו, ואמר, ​ואכלת ושבעת וברכת וגו', שואל, וכי אין אנו מברכים את הקב"ה מטרם שאנו אוכלים והרי יש לנו להקדים בבוקר ולסדר שבחו כראוי. מטרם שמברכים לאחר בעולם. וכתוב, ​לא תאכלו על הדם, שדרשו, שאסור לאכול מטרם שמברך לרבונו. ועתה כתוב, ואכלת ושבעת וברכת. שמשמע, שאין לברך אלא אחר האכילה.