זהר

קצא) ותא חזי, לית מקטרגא אשתכח עליה דבר נש, אלא בזמנא דסכנה, ותא חזי, בגין דיעקב אחר נדריה, דנדיר קמי קודשא ב"ה, אתתקף דינא על ידא דמקטרגא, דקטריג עליה דיעקב, ובעא דינא בשעתא דסכנה, דהות רחל בה, אמר קמיה קב"ה, והא יעקב נדר נדריה ולא שלים, והא איהו תקיף מכלא, בעותרא, ובבנין, בכל מה דאצטריך, ולא שלים נדריה דנדר קמך, ולא נסבת עונשא מניה, מיד ותלד רחל ותקש בלדתה. מאי ותקש. דאתקשי דינא לעילא, גבי מלאך המות.

פירוש הסולם

קצא) ותא חזי לית מקטרגא וכו': ובוא וראה, אין המקטרג על האדם נמצא, אלא בשעת סכנה. ובוא וראה, משום שיעקב איחר לשלם את נדרו שנדר לפני הקב"ה, נתגבר הדין על יעקב, על ידי המקטרג, שתבע עליו דין בשעת הסכנה, שרחל היתה בה. אמר לפני הקב"ה, והרי יעקב נדר נדר ולא שלם, והרי הוא גדול מכל בעושר ובבנים ובכל מה שצריך, ולא שלם הנדר שנדר לפניך, ולא קבלת עונש ממנו. מיד ​ותלד רחל ותקש בלדתה, כי נתקשה עליו הדין למעלה, אצל מלאך המות.