זהר

תרנד) אלא אינון ד' פרשיין, הא אתערו בהו, חד, נקודה קדמאה עלאה. וחד, רזא דעלמא דאתי. וחד, ימינא. וחד, שמאלא. אלין רזא דתפלין דרישא. והכא, ברזא דיחודא דא, תלת שמהן, ואינון כגוונא דאינון ד' פרשיות. יי' קדמאה, דא נקודה עלאה, ראשיתא דכלא. אלהינו רזא דעלמא דאתי. יי' בתראה, כללא דימינא ושמאלא כחדא, בכללא חדא, ואלין אינון תפלין דרשא, ודא איהו יחודא קדמאה.

פירוש הסולם

תרנד) אלא אינון ד' וכו': ומשיב, אלא אלו ד' פרשיות, הרי העירו בו, שפרשה אחת קדש, היא נקודה ראשונה העליונה, דהיינו חכמה וקו ימין, ופרשה אחת, והיה כי יביאך, היא סוד עולם הבא, שהוא בינה וקו שמאל, ופרשה אחת שמע, היא סוד הימין של מוח הדעת, ופרשה אחת, והיה אם שמוע, הוא סוד השמאל של מוח הדעת. כי הדעת, שהוא קו אמצעי, כולל חכמה ובינה שהם ימין ושמאל. אלו הם סוד תפלין של ראש. וכאן, בסוד היחוד של שמע ישראל, ג' שמות, והם כמו אלו ד' פרשיות. הוי"ה ראשונה היא נקודה עלאה ראשית הכל, שהיא חכמה וקו ימין. אלקינו, הוא סוד עולם הבא, דהיינו בינה וקו שמאל, הוי"ה אחרונה, הוא כלל של ימין ושמאל ביחד בכלל אחד, דהיינו הדעת, שהוא קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל. וזהו גם כן היחוד של תפלין של ראש, הרי ששניהם שוים הם. וזה הוא יחוד הראשון. דהיינו שמע ישראל וגו', שהוא יחוד העליון, הקודם ליחוד התחתון, שהוא, ברוך שם כבוד מלכותו וגו'.