זהר

תלא) האי אוכם איהו חשוך יתיר, דלא אתחזי גוון דיליה מגו חשוכא. בוצינא קדישא הכי אמר, דהאי גוון אוכם חשוך, באן אתר אצטבע. אלא כד ההוא סומקא אתהתך בגו תכלא, ואתערבו גוונין, אתהתך התוכא דזוהמא לגו תהומי, ואתעביד מתמן רפש וטיט. כד"א ויגרשו מימיו רפש וטיט. ומגו ההוא טינא דתהומי, נפק ההוא חשוך דאיהו אוכם, ולא אוכם אלא חשוך יתיר, הה"ד וחשך על פני תהום. אמאי אקרי חשך, בגין דגוון דיליה חשוך, ואחשיך אנפי בריין. ודא איהו סומק ואוכם, ובגין דא לא כתיב בשני כי טוב.

פירוש הסולם

תלא) האי אוכם איהו וכו': שחור הזה הוא חושך ביותר, שלא נראה הצבע שלו מתוך החושך. המאור הקדוש, שהוא ר' שמעון, אמר כך. צבע שחור וחושך הזה באיזה מקום נצטבע. ואומר, אלא כשאדום הזה נתהתך בתוך התכלת, ונתערבו הצבעים של אדום ותכלת, נתהתך התוך של זוהמא, שהוא ממדת הדין כנ"ל, לתוך התהומות, שה"ס המלכות דמלכות, ונעשו משם רפש וטיט. כמש"א ויגרשו מימיו רפש וטיט. ומתוך טיט הזה של התהום, יצא חושך הזה שהוא שחור, ולא שהוא שחור אלא שהוא חושך ביותר. ז"ש, ​וחשך על פני תהום. למה נקרא חושך משום שהצבע שלו הוא חושך, והחשיך פני הבריות, שה"ס זוהמת הנחש שגרם מות לבריות. וזה הוא התכלת שהוא אדום ושחור. ומשום זה לא כתוב ביום השני, כי טוב. וזהו משונה ממה שפירש בב"ב דף קנ"ב ד"ה ביאור.