זהר

תכז) ונטיל האי יומא מים דהוו מסטרא דימינא, ואינון מים דהוו מסטרא דימינא, לא אתגלו אלא ביום שני. ביומא דיליה, לא אתגלי מים, אלא אתחלף, בגין דאתכליל דא בדא, ואתבסם דא בדא. אור דיומא קדמאה, נהירו קדמאה מכל שיתא נהורין איהו. והאי אור בסטרא דאשא הוה, דכתיב והיה אור ישראל לאש. וההוא אור דישראל מסטרא דימינא הוה, ואתכליל באשא.

פירוש הסולם

תכז) ונטיל האי יומא וכו': ולקח יום הזה שהוא שמאל, מים שהם מצד ימין, כי מים הם חסדים, ואלו המים שהם מצד ימין לא נגלו אלא ביום שני, שהוא שמאל. ביום שלו, של הימין, שהוא יום א', לא נגלה מים, אלא שנחלף, שנגלה בו אור מצד אש השייך לשמאל כמ"ש לפנינו, והוא משום שנכלל זה בזה ונתבשם זה בזה. ומפרש, האור של יום הראשון אור הראשון מכל שש האורות של ששת ימי בראשית היה. ואור הזה, בצד האש היה, שכתוב, והיה אור ישראל לאש. ואור ההוא מצד עצמו הוא ימין, ונכלל באש שהוא שמאל.