פירוש הסולם
רלח)
א"ר אלעזר התהום וכו': אר"א, התהום היה נשקע בארבע אבנים, והוטבעו למטה על אבן אחת, שהיא העמוד, ועל זה העולם עומד, ז"ש, על מה אדניה הטבעו. או מי ירה אבן פינתה. א"ר זירא, היא אבן שממנה הושתת העולם, ועליה העולם עומד, והיא קדש הקדשים, והיא טבורו של העולם, וממנה יצאו אבנים המשוקעות בתהום, ומהם יוצאים מים.
פירוש. התהום היא הסיום והגבול של חיבור המלכות בבינה
(כנ"ל אות ר"ה) והמלכות המשותפת בבינה נקראת אבן. ובה מתלבשות ד' ספירות, הנקראות כח"ב ות"ת. וז"ש,
התהום הזה, דהיינו הגבול והסיום,
נשקע בארבע אבנים שמתלבשות בו ארבע ספירות כח"ב ות"ת,
והוטבעו למטה על אבן אחת, דהיינו שעומדים על המלכות הממותקת בבינה, שהיא נמצאת למטה מהם, בסוף התהום.
שהוא העמוד ועל זה העולם עומד, כי מטרם שנמתקה המלכות בבינה לא היה העולם יכול לעמוד ולהתקיים,
(כנ"ל בפלפה"ס אות ט"ו) וז"ש, זו, המלכות הממותקת בבינה,
היא אבן שממנה הושתת העולם, ועליה העולם עומד, שהיא נקראת משום זה אבן שתיה.
והיא קדש הקדשים שהיא יסוד דמלכות, הנקראת קדש הקדשים,
והיא טיבורו של עולם, דהיינו שנקראת בכל מקום הנקודה האמצעית,
וממנה יצאו אבנים המשוקעות בתהום, דהיינו שאחר שהמלכות נתמתקה בבינה, יכלו הספירות העליונות להתלבש בתהום.
ומהם יוצאים מים, דהיינו האורות.
