זהר

תרעח) ובמה, בגין דחיובא על ב"נ ליחדא שמא קדישא בפומא, בלבא בנפשא, ולאקשרא כלא, כשלהובא דאתקשרא בטיפסא, ובההוא יחודא דעביד, גרים לאתפייסא מלכא במטרוניתא, ואודע ליה למלכא רחימותא דילה לגביה.

פירוש הסולם

תרעח) ובמה, בגין דחיובא וכו': ובמה מודיעות הנשמות אהבת הנוקבא אל המלך, הוא, כי חיוב הוא, על האדם ליחד את השם הקדוש, שהוא הנוקבא בז"א, בפה בלב ובנפש, ולהתקשר כולו בזו"ן, דהיינו שיעלה למ"ן אליהם, כשלהבת הקשורה בגחלת, ובאותו היחוד שעושה גורם שיתרצה המלך עם המלכה, ומודיע אל המלך את אהבתה אותו. דהיינו כמ"ש בדבור הסמוך, שעם עלית הנשמה למ"ן לז"א, נעשית קו אמצעי ביניהם, ועושית שלום ומיחדת אותם זה עם זה.