זהר

קנט) ת"ח, בקדמיתא כתיב ונקומה ונעלה בית אל וגו', אכליל בנוי בהדיה. ולבתר כתיב ואעשה שם מזבח, ולא כתיב ונעשה. דאפיק לון מכללא דא, מאי טעמא, בגין דעליה הוה מלה. יעקב אתקין תפלת ערבית ודאי, ואיהו עבד מדבחא, ועליה הוה מלה, ובגין דאיהו עבר כל אינון עקתין מן יומא דערק קמיה דאחוה, דכתיב ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי, ואינון אתו לבתר לעלמא, ועל דא לא אעיל לון בהדיה.

פירוש הסולם

קנט) ת"ח בקדמיתא וכו': בוא וראה, בתחילה כתוב, ונקומה ונעלה בית אל, בלשון רבים, שהכליל בניו עמו ואחר כך כתוב, ואעשה שם מזבח, בלשון יחיד, ולא כתוב ונעשה. שהוציא אותם, מכלל זה. מהו הטעם, הוא, משום שעל עצמו בלבד היה הדבר, יעקב ודאי התקין תפלת ערבית, שהיא תקון הנוקבא, והוא עשה את המזבח, שהוא תקון הנוקבא, ועליו היה הדבר, ולא על בניו. ומשום שהוא עבר כל אלו הצרות מיום שברח מפני אחיו, שכתוב, ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי, אבל הם באו אחר כך לעולם, אחר שכבר נפטר מצרות אלו, לפיכך לא הכניסם עמו בתקון המזבח, אלא אמר ואעשה שם מזבח וגו'.