זהר

קנה) רבי יהודה ורבי חזקיה הוו אזלי בארחא, אמר רבי חזקיה לרבי יהודה, מאי דכתיב ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו משקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד. ותנינן, שקוץ בני עמון מלכם שמיה, ודא הוא עטרת מלכם. מ"ט ותהי על ראש דוד. ומאי טעמא כתיב שקוץ, דהא בשאר טעוון עממייא עע"ז כתיב אלהי העמים, אלהים אחרים, אל נכר, אל אחר, ובהאי אמר שקוץ חד.

פירוש הסולם

קנה) רבי יהודה ורבי חזקיה וכו': ר"י ור"ח היו הולכים בדרך, אר"ח לר"י, מהו שכתוב ​ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו וגו', ולמדנו שהשקוץ של בני עמון שמו מלכם וזה הוא שכתוב עטרת מלכם, ושואל לפי"ז, מה הטעם ותהי על ראש דוד. ומה הטעם שכתוב בו שקוץ, שהרי בשאר אלהי העמים עובדי ע"ז, כתוב בהם, אלהי העמים, אלהים אחרים, אל נכר, אל אחר, ובזה, בע"ז מלכם, אומר שקוץ בלבד.