זהר

שס) ואע"ג דבשם אלהים אתברי כלא, לא אשתכלל בעשיה, כל מה דאתברי, עד ע"ש. בההיא שעתא אשתכלל כלא בעשיה, דכתיב מלאכתו אשר עשה. מכל מלאכתו אשר עשה. וקיימא במעשה. וע"ד כתיב, והלחת מעשה אלהים, כד אשתכלל עלמא, בשם אלהים במעשה, ולא לבתר, דכתיב יי' אלהים, ובדא אשתכלל עלמא, וקיימא על קיומיה.

פירוש הסולם

שס) ואע"ג דבשם אלקים וכו': ואע"פ שבשם אלקים נברא הכל, לא נשתכלל בעשיה כל מה שנברא עד ערב שבת. בשעה ההיא נשתכלל הכל בעשיה, שכתוב מלאכתו אשר עשה. מכל מלאכתו אשר עשה. היינו שעמדה במעשה. וע"כ כתוב, והלחת מעשה אלקים, דהיינו כאשר נשתכלל העולם בשם אלקים במעשה, שהוא בערב שבת, ולא לאחר כך שכתוב, הוי"ה אלקים. ובזה נשתכלל העולם ועמד על קיומו.